אני מוצאת ששלב צרי הלחץ תמיד מפחיד נשים ויש סביבו סוג של ערפל אולי בגלל הנשימות ששונות משאר תהליך הלידה ואינן מתורגלות בתרגול מקדים ואולי בגלל שזה רגע לפני יציאת התינוק והפחד שמתגבר הרצון ללחוץ "נכון" בשבילו\ה ובשביל לשמור על הפירנאום.

אז מה אני רוצה להגיד בעצם שני טיפים

אחד, השלב הזה הרבה פעמים כבר יותר קל לאישה, האישה מקבלת הרבה כוחות יש ניתוב ברור של מה לעשות עם הכאב,  אפשר להרגיש את התינוק, דבר שנותן כוח התרגשות והפנמה שזו ישורת אחרונה,

ושניים- הכאב בשלב הזה אחר,שרירים אחרים משתתפים בחגיגה, לכן לוקח קצת זמן בשביל האישה ללמוד איך לעבוד עם הגוף שלה, וכל אישה צריכה רגע בכדי לעשות את האיזון הזה מחדש בתוכה, אין אישה שלא לוחצת "נכון" ,נקודה, יש המשך של הקשבה לגוף יש שינוי ויש פחד ויש כאב ואת צריכה רגע ללמוד את החדש הזה, לחפש ולהכיר איך לעבוד עם השרירים עם התחושות והרגשות האלה. העצירה וההקשבה גם אם היא לרגע קט או כמה דקות זה מה שעושה את ההבדל, קחו לכן את הרגע הזה.

​