לכל אישה יש את הפנטזיה שלה לגבי הלידה.

פנטזיות יכולות להיות שונות מאוד מאישה לאישה מתוך הניסיון האישי הפרטי שלה,

או ניסיונן של נשים קרובות אמא, אחות, חברה מתוך קריאת ספר או סרט מתוך חלום כזה או אחר,

​

הפנטזיה הזו יכולה להחוות כדבר המתייחס אל הלידה כדבר מכאיב ומפחיד

ומה שכדי לעשות בקשר ללידה זה לעבור אותה ככל האפשר ללא כאב וללא מעורבות אישית וריגשית

(כמו מחלה או ניתוח) נשים אלו מראש לא תהיינה מוכנות ללידה ללא משככי כאבים

ויש כאלו שבפנטזיה הזו יעדיפו שהתינוק יצא בניתוח קיסרי ולא יעבור בתעלת הלידה.

​

הפנטזיה ההפוכה היא על לידה קלה זורמת שופעת מלאת אהבה ואופטימיות,

לידה שעוברת בקלות ללא עיכובים,ללא סיבוכים.

​

המסע של האישה של כל אישה הוא יחודי ואישי מחובר להוויתה תפיסת עולמה יחסה עם גופה,

חיבורה לעולמה הרגשי לחוסנה ומבנה גופה הפיזי.

​

כל לידה יש לה מתווה מסוים לכל אישה ובכל פעם,

אין מוטיב של הצלחה או כשלון, מטרת הלידה היא להוליד ולהיוולד בבריאות.

 

הפנטזיה יכולה להיות מקור לעוצמה וכוח אדיר וגם יכולה לעמוד למכשול ורועץ

אם מתיחסים  לאופן הלידה, לתהליך באופן שיפוטי של הצלחה או כשלון,  

שכן הפנטזיה יכולה להיות מורכבת מהרבה מאוד פרטים(ראה למעלה)  

וגם היא מבקשת זיכוך אימות ועימות,

דבר הקורא בהכנה ללידה 

ובמהלך הלידה שכן כל ציר הוא הזדמנות לזיכוך 

לפגוש את הגבולות והמרחבים הגופניים והרגשיים והקשר בינהם.

​

המפגש עם הכאב איפוא הוא מתרחש?

מתוך מקום של פחד וכיווץ תגובתיים אוטומטים? ("כאב זה רע, מפחיד מיותר צריך לטפל בו")

או מתוך מקום של הכחשה וניתוק מהרגש? ("זה לא נורא הכאב יעבור, צרכים להיות גיבורים) 

והתעקשות על איך אני רוצה שיהיה,

שמיצר לא יותר מתיסכול הולך ומתמשך ותשישות גופנית וריגשית.

או מתוך ההבחנה בין הכאב לסבל וההכרה במתנותיו של הכאב.

​

הדבר החשוב ביותר לזכור ולהתחבר אליו בשביל האישה בתהליך הלידה  זה שאין בסדר או לא בסדר

אין הצלחה או כשלון אלא יש מפגש הולך ומעמיק עם מציאות פנימית וחיצונית

שבכל רגע ובכל ציר אפשר גם לקבל אותה,

גם לאפשר שינוי והעמקה ובכל מקרה לקבל את התוצאה,

בשביל להמשיך אל תוך הרגע הבא הציר הבא

שבסופו של דבר התוצאה המוחלטת והחד משמעית היא יציאתו של תינוק אל  אויר העולם.

​

עולם החוויות והמושגים אל תוכו נולדת אישה במאה עשרים ואחת

שונה בתכלית מעולם המושגים ומחווית החיים שממנה נשאבות חלק מהפנטזיות על לידה טיבעית, 

ובשום פנים ואופן אין בכוונתי לומר שהפנטזיה על לידה טבעית היא דבר שלילי או מופרח

נהפוך הוא ככל שנטיב להכיר במורכבות מולה אנחנו ניצבות

ולזכך מתוך הפנטזיה את תוכנית הלידה שלנו,

את הפנטזיה האישית שלנו

​

יתאפשר לנו ללדת את הלידה הנכונה המדויקת והמעצימה לנו

ויתאפשר לנו לקבל בשמחה(ואיך אפשר אחרת?) את הלידה את הילוד

ואת עצמי בדיוק בדיוק כפי שאני כרגע,

מתוך הקבלה וההכרה ששינוי הוא חלק אורגני ובלתי מופרד מהחיים.

​

ההזדמנות היא לפגוש את הדברים שהם מציאות ואמת שלנו

ולהפרד משיפוטים ופנטזיות על איך צריך או איך נכון

שהן של אנשים נשים אחרות,

​

הזיכוך הזה הכרחי בתהליך של לידה ומה שחשוב שנתחבר למה נכון בשבילינו עבורינו,

עם המוחלטות והשחרור שזה מאפשר

להיות בדיוק בדיוק מי שאני ובאינטימיות מוחלטת וחד פעמית עם הרגע 

עם העולם ועם אלוהים(אם קיים בשבילכן).

​

לידה טיבעית היא מה שטיבעי לך מתוך המכלול החד פעמי היחודי שאת .

מי שאת אינה טעות,מי שאת אינה מיקריות מי שאת היא האחת שאצורה בליבך.

​

הזכות להיות כל מה שאת גם כשאת חושבת ומרגישה שזה לא מספיק

גם כשבשיפוטים שלך את לא שלמה

יחד עם השיפוטים את שלמה ויחודית בדיוק בדיוק כפי שאת

למדי לקבל לאהוב,

להפרד מהציפיות שלך שלמעשה רק מעכבות את הדברים מלקרות

ואת החיים מלזרום באהבה ובשמחה.

יצירת הדרך שלך נמצאת תמיד עמוק בליבך.

להתראות בלידה.

​