חשוב להבין שהכאב של הלידה הוא חלק ממה שבונה את התהליך הטבעי, ואין צורך לנסות למחוק אותו או אפילו אגדיל ואומר שיש לו תפקיד חשוב וטוב.

כאב מנחה את האם לתנוחות ותנועה שהיא בוחרת לנחיותה, תנוחות אלו הן שעוזרות ליצור כניסה בריאה ובכיוון הנכון של התינוק לתוך האגן ועוזרות ליצור התקדמות טובה בזמן הלידה.

הכאב נותן משוב חשוב לגוף ע"י כך שהעצבים בצוואר הרחם ובהמשך התהליך גם ברצפת האגן משדרים ליותרת המוח לשחרר עוד אקסוטוצין שיעלה את קצב הלידה ויגרום לפתיחה גדולה יותר של צוואר הרחם.

שלושה דברים שכדי ללמוד בהקשר של התמודדות עם כאב

1.         ללימוד איך הגישה שלך, מערכת האמונות שלך יכולים להשפיע על הלידה.

2.         סביבה שמאפשרת תנועה וסביבה רגשית תומכת על מנת להקל על הלידה.

3.         תרגול טכניקות להתמודדות עם כאב.

גם נשים שמתכוונות לקחת אפידורל צריכות לקחת בחשבון שגם להן עד האפידורל תהיה התמודדות עם כאב.

כמה דברים ללידה מודעת

דבר ראשון יש לעשות הבחנה בין כאב לסבל.

הסבל הפיזי והרגשי הוא אחזקה של כאב ופחד תקוע, סבל הוא כבר פרוש והזדהות,

כאב הוא חוויה גופנית רגשית,

שנית חשוב לתרגל את הטכניקות (שנלמד בקורס הכנה ללידה) בכדי ללמד את הגוף את ההוויה, את ההתמודדות החדשה וכמו כל דבר חדש שלומדים תרגול הוא שם המשחק ומי שתתרגל תרוויח בלידה, האימונים יהפכו  את הטכניקה לדרך חיים ויעוררו למודעות  כך שבזמן הלידה תעשי אותו דבר רק באינטנסיביות וריכוז עוד יותר גבוהה. כמו הנשימה כאב אף פעם אינו סטטי או ללא תנועה, הוא משתנה באינטנסיביות ובמיקום שלו מרגע לרגע, הכאב בא והולך, אך הזיכרון שלך של מהו הכאב מתקבע אצלך.

הזיכרון לא צריך להיות חלק מהסיטואציה הנוכחית אך כשהזיכרון מתערבב עם המציאות הוא יכול לקבוע איך תרגישי ומה תחווי.

 מחשבות על מהו הכאב או איך את אמורה להרגיש או להגיב עשויות לשבור אותך.

אם כך תפעלי מהר מאוד תגיעי למחשבות שלעולם לא יגמר, תעברי למצב של סבל ותחפשי כל נתיב אחר מלבד להתמוגג עם הכאב ועם הרגע על כל היופי שבו, ככל שיהיו יותר רעיונות על מהו הכאב כך תסבלי ותאבקי יותר בלידה במקום לקבל אותה לרקוד איתה.

הבשורות הטובות תמיד ניתן להפוך את הסיטואציה ולהתחבר מחדש לכאן ועכשיו, להיות כאן ועכשיו. נשימה מודעת היא תרגיל פשוט אך משמעותי הרבה פעמים אנשים אומרים לי אחרי כמה דקות הבנו אנחנו נושמים כל חיינו, אך אל תרמו את עצמכם הפשוט הזה כבר לא כל כך פשוט לנו המבוגרים להכניס נשימה עמוקה טובה נסו נשימה מודעת כל צומת הלב בנשימה ,להבחין מאיפוא הנשימה מתחילה ,האם היא ארוכה או שיטחית מתי היא נגמרת האם מתחילה ישר נשימה חדשה או שיש רגע קט בין נשימה לנשימה. אחת הדרכים הכי טובות להתמודד עם פחד כאב תשישות בזמן הצירים, היא להתרכז בכל מה שקורה באותו הרגע,  במקום להתרכז רק במשהו אחד ולתת לו לחטוף את צומת ליבך, ובעצם  לפספס משהו אחר אולי לא פחות חשוב, לדוגמא אם את מתרכזת רק במוניטור את עלולה לפספס את עיניו האוהבות של בן זוגך, או אם כולך מופנת לעוצמת הכאב את עלולה לפספס את הסימנים שהגוף שלך נותן לך לשינוי תנוחה למשל דבר שיביא להקלה בכאב. כשאת פתוחה לכל התחושות בכל רגע ורגע את מוציאה את הכאב ממרכז המודעות שלך. התיידדות עם הכאב עם מתח עם פחד במקום לנסות להדוף או להסיח את עצמך מהכאב היי לגמרי סקרנית לגביו, הכאב אינו קבוע הזיכרון כן.

ברגע שאנו מגיבים להיסטוריה של הכאב במקום למה שקורה ברגע זה אנחנו לא מבחינים בהבדל , התגובות נתקעות על מה שעבד בעבר ( או לא עבד) במקום מה שיכול לעבוד כרגע.

כשהכאב ארוך ומתמשך אינטנסיבי מעייף ומתיש את המחשבה שלנו שבתורה גם היא קובעת עבורינו שהכאב נראה כבילתי ניתן לשליטה, כשלמעשה אין הדבר כך זו לא המציאות זו המחשבה שכלל לא שייכת לכאן ועכשיו.

פתיחת המודעות שלנו לכל תחושה וגילוי איפוא היא מתחילה ואיפוא היא נגמרת (התחושה הכאב) למעשה מצמצם את הגודל הפסיכולוגי של הכאב ועושה אותו פחות מפחיד.

השינוי התפיסתי הוא צעד ראשון ומשמעותי ודורש אומץ ונחישות. התחסי  ללידה שלך בנכונות לעשות את כל מה שיצטרך גופך שתעשי.

מיתרי הקול נראים בדיוק כמו פתח הנרתיק, בקולות גבוהים נסגרים ונמתחים ובקולות נמוכים מרפים ונפתחים.

שחרור הקול גורם להפרשת אנדרופינים  בגוף, הורמון המופרש לצורך עימעום הכאב, המגבילה של הורמון זה ברפואה הקונווציונאלית – הוא המורפיום.

שיחרור הקול עם כן גם מקל על הכאב וגם עוזר לפתיחה של הנרתיק.

חשוב להבחין בין קולות גבוהים –צעקה שלוקחת את האנרגיה מהגוף החוצה ומבטא היסטריה.

קולות נמוכים ממרכזים את האנרגיה בגוף ועוזרים להוריד את התינוק למטה בתעלת הלידה.

עוד קול שאפשר להעזר בו הוא הפקת הצליל ששששששש....

חשוב לשחרר את הפחד מלעשות רעש, להיות מגוכחת  וכו..

כאשר יולדת רוצה לשמור את הכאב ברמה שהיא יכולה לנהלו מבלי לעשות רעש התודעה שולחת מסר לגוף המתן האט פחד מאיבוד שליטה או מהתנהלות לא אצילית מגרה ייצור אנדרנלין שמעט את תהליך הלידה.

אישה שמרגישה חופשייה לתת דרור לנשימתה לקולות שלה מתנהלת טוב יותר בלידה, הלידה תזרום ותהיה קלה יותר ובריאה יותר.